הדפסה"ילדים יקרים, הגיע הזמן לגייס אתכם לעזרה" פתח אברהם, גבאי בית הכנסת "שער השמים" בערב מיוחד אליו הזמין את ילדי המתפללים.
"מה אתה מתכוון? תוכל, בבקשה, לפרט?" שאלו הילדים שרובם תלמידי כיתה ו' בבית הספר "אהבת ישראל"
"ובכן, אני מניח שקראתם את המודעה ובה כתוב שסוף סוף אנחנו יוצאים לדרך, ומתחילים בעבודות לבניית בית הכנסת החדש. קבלנו החלטה שכל משפחה בבית הכנסת תשתתף בשלב זה באלף ₪. בנוסף, על כל מבוגר לצאת פעם בשבוע להתרמה באחת השכונות בעיר, על פי תכנית מיוחדת שהוכנה לכך. אתם, ילדי בית הכנסת היקרים, יכולים גם כן לתרום את חלקכם. אבקשכם להתחלק לזוגות. כל זוג יקבל שם רחוב אותו יפקוד בהתרמה. מוכנים?"
"בשמחה וברצון, אברהם. זוהי זכות לנו להשתתף במצווה כה חשובה"
הילדים התחלקו לזוגות וכל זוג קיבל את הרחוב שבאחריותו.
לאחר כחודש ימים, כשסיימו את ההתרמה, הגיעו אל אברהם הגבאי עם סכום כסף מכובד. אברהם התרגש מאד משמחה, הודה לילדים ופרסם את מעשה התנדבותם על לוח המודעות.
אלא, שילדי כיתה ו' החליטו שאינם מסתפקים בכך, אלא מתכנסים ביניהם וחושבים על רעיונות התרמה נוספים. הם התכנסו ערב אחד לאחר סיום ההתרמה, ואלה ההצעות שעלו:
- בשלב בניית בית הכנסת, לחפש בעלי מקצועות מבין המתפללים, ולפנות אליהם בבקשה להציע את עזרתם המקצועית בעבודות השונות הכרוכות בבניית בית הכנסת.
- לחסוך את הוצאות הניקוי למשך שלושה חודשים. עבודות הניקוי תתבצענה בתקופה זו על ידי הילדים עצמם בעזרת הוריהם.
- להחליף את הגבאים בסידור החומשים והסידורים למשך שלושה חודשים.
הילדים בחרו ועדת מעקב מביניהם לביצוע הרעיונות האלה, וכל אחד שמח להתחיל את תפקידו.
אברהם הגבאי, שריכז בידו את ארגון התרומות וכל החלק הארגוני של בניית בית הכנסת, קיים פגישה עם רב בית הכנסת וסיפר לו בין היתר על חלקם של ילדי בית הכנסת במשימות הבנייה. הרב התרגש מאד והחליט לייחד את הדרשה שלו בליל שבת הקרובה לנושא זה.
"קהל קדוש ונכבד. אני עומד כאן נרגש מאד. גיליתי שיש לנו אוצרות יקרים בבית הכנסת. לא מדובר ביהלומים ואבנים יקרות שניתן לממן בהן את הוצאות הבנייה, אלא במשהו יקר יותר מזה" במלים אלה פתח הרב את דרשתו והצליח להכניס את קהל המתפללים למתח…
"אולי ניחשתם, אך אם לא, אגלה לכם. אלה הם ילדיכם היקרים, הילדים שעדיין לא הגיעו לגיל 'בר מצווה' וכבר הצליחו להפתיע אותנו במבצעים שנטלו על עצמם. ובכן, חלק מהדברים ידוע לכם. אתם יודעים שהם התרימו בשכונה כמוכם והצליחו להשיג סכום מכובד. בנוסף הם קבלו על עצמם לחסוך לקופת בית הכנסת את הוצאות הניקוי למשך שלושה חודשים ורעיון נוסף מוצלח שעלה בדעתם ובצעו אותו – סידור החומשים והסידורים בבית הכנסת."
כל המתפללים גם אלה שאינם הורי הילדים השתאו מאד והתפעלו .
"התרומות הגדולות של הילדים" המשיך הרב בדרשתו "מזכירים לי את כמויות התרומות שהגיעו מבני ישראל במדבר לבניית המשכן. נראה שמאז ועד היום נמצא מקום בלבו של כל אחד מאתנו לקום ולתרום תרומה מיוחדת למקום קדוש."
בסיום הדרשה, הזמין הרב לבימת בית הכנסת את כל הילדים, ברך אותם ואחל להם שיזכו לתרום לבניית בית המקדש במהרה בימינו אמן.
הצעת דיון
- איך הייתם מגדירים את מעשה ההתנדבות של ילדי בית הכנסת?
- האם נראה לכם שסידור החומשים והסדורים יש בו ערך מיוחד, שונה מההתרמה הכספית? מהו?
- תנו דוגמה אחרת ל"כבוד לקודש" מחיי בית הספר.
- מה הייתם רוצים לתרום, אילו הייתם במקום ילדי בית הכנסת?
קרדיט איור: רז אבירם razshomrata@gmail.com