Share

הסיפור שייך למאמר פרשת תרומה: נדיבות. מומלץ לקרוא את המאמר לפני שמקריאים לילדים את הסיפור.

"הי, מה אתה אוסף מהרצפה עפרונות קטנים שכבר בקושי ניתן לכתוב בהם? גם אתמול ראיתי שמצאת בחצר שלושה מחקים קטנים ואספת אותם אליך. מה, באמת חסרים לך כלי כתיבה?" שאל יוסי את נדיב.

"עזוב יוסי, תשאיר לי את הענין הזה", השיב נדיב, כיוון שלא רצה כל כך להסביר את מעשיו.

אבל סירובו של נדיב לא החזיק הרבה זמן, כי עוד ועוד חברים לכיתה שמו לב שהוא צובר מכשירי כתיבה מכל המזדמן לידו ושומר אותם בקופסה מיוחדת בילקוטו.

"תשמע נדיב, זה כבר לא סוד. בבקשה ספר לנו מה כל האוסף הזה? מה אתה רוצה לעשות בו?", התרבו לאחרונה השואלים והמתמיהים. נדיב לא יכל עוד להסתיר את העניין מחבריו, והחליט לספר לכל החברים את הרעיון שלו.

"חבר'ה, אתם הלא יודעים שלפעמים נתקעים תלמידים מהכיתה בחוסר ציוד. פעם זה מחק, פעם זה עפרון, טושים ועוד. חשבתי על הבעיה הזאת וגיליתי שהתקיעה הזאת קורתכמעט "בתור" בינינו, וכמעט אין תלמיד שלא נזקק לעזרה בשל כך מהמורה. לכן החלטתי להקים גמ"ח (=גמילות חסדים) לציוד כתתי. מעכשיו, כל תלמיד שחסר לו איזשהו ציוד יוכל לקבל בהשאלה את הנחוץ לו, וההשאלה תהיה ללא תשלום".

תרומת המורה לגמ"ח מכשירי כתיבה

סיפור הגמ"ח שהקים נדיב הגיע מהר מאד לידיעת המורה סמדר, למרות שנדיב לא רצה בפרסום, כל עוד שהגמ"ח לא החל ממש לפעול ברצינות. היא שיבחה, כמובן, את נדיב בפני כל הכיתה. והפתיעה את כולם במתנה צנועה: ארונית קטנה לאחסון כל הציוד שאסף נדיב. בארונית היו שלוש מגרות, וכל מגרה יועדה לסוג אחר של ציוד. הרעיון הלהיב את החברים ולמחרת, הארונית התמלאה בציוד חדש, מתנת חברים שונים: מהדק סיכות, דבק סטיק, ערכת מדגשים (מרקרים), צבעי עפרון, טושים ועוד.

מועצת תלמידים משדרגת…

ועד הכיתה החליט לספר על היוזמה למועצת תלמידים של בית הספר. מועצת התלמידים, שמחפשת יוזמות מהסוג הזה, "קפצה" משמחה: "וואלה, זה רעיון גדול. חייבים לשדרג אותו לכל הכיתות". החליטו ועשו. עוד באותו שבוע קיימו ישיבה עם נציגי כל הכיתות והוציאו הודעה משותפת בה כתבו בין היתר: "נשמח מאד על יוזמה דומה בכל כיתה. שלוש הכיתות הראשונות שיקימו גמ"ח מכשירי כתיבה יזכו לתרומה מכובדת מהנהלת בית הספר". לאחר כחודש ימים, כבר כל הכיתות בבית הספר הקימו גמ"ח מכשירי כתיבה..

פרס המנהל לנדיב

במעמד החודשי שמקיים בית הספר, הזמין מנהל בית הספר את נדיב לבמה, ובמעמד כל צוות המורים והתלמידים העניק לו תעודת הוקרה עם שי מיוחד. בדברי הברכה אמר המנהל: "כמו גפרור שהצית את המדורה הגדולה היית אתה נדיב, באיסוף הזוחל שלך מעפרון לעפרון,  וממחק למחק, עד שהבאת את כל בית הספר לנדיבות גדולה. שמך נדיב נאה ויאה הוא לנדיבותך הרבה. עלה והצלח!".

הצעת דיון

  1. מדוע לדעתכם לא רצה נדיב לספר בתחילה על האוסף?
  2. מהי הסיבה שגרמה לנדיב להקים את הגמ"ח?
  3. האם אתם חושבים שהיה נחוץ להקים את הגמ"ח?
  4. האם יש לכם רעיון לגמ"ח בתחום אחר שישרת את הכיתה?